יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

המלצת קריאה - גאווה ודעה קדומה



המלצה מאת ספיר פנקר, זוכת תחרות ההמלצות שלנו!




ההמלצה שלי על "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטן-
בעידן המודרני שלנו מגלים עוד ועוד סופרים מבטיחים. הספרים בעלי עלילה מרתקת, שפה קלילה ורומנטיקה חוצת גבולות!
אכן, כל ספר שונה ומלא במורכבות שונה, אך לעיתים כל מה שנחוץ לנו זה דווקא פשטות. "גאווה ודעה קדומה" מאת ג'יין אוסטין, מספק לנו את זה ויותר!

הספר מספר על משפחה של הורים וחמש בנותיהם, החיים במאה ה-19. האם היא אישה קולנית וגסת רוח המחפשת לבנותיה שידוכים של גברים עשירים ומצליחים.

הספר מתמקד באליזבת בנט, האחות השנייה.
למרות שאליזבת לא ניחנה ביופי כובש כמו אחותה הבכורה ג'יין, ניתן לומר עליה שיש לה מעלות רבות מאוד: היא פיקחית, שנונה ובעלת דעות עצמאיות, מה שלא היה נהוג בתקופתה.

הספר מדבר על בחירה חופשית, על תככי המעמד הרם להישאר כמעמד השולט, ומתמקד באהבה יוצאת דופן, שלמרות שהחברה לא מקבלת זאת בעין יפה, סיפור האהבה פורח...
אנו מוצאים סיפור אהבה, לא מתוחכם במיוחד, שדווקא פשטותו והתקופה שבה נכתב סקרנו אותי מאוד ושבו את ליבי.
למרות שעברו לפחות 100 שנה מאז כתיבתו, הספר נשאר בדפי ההיסטוריה שבליבי.
בעולם של מוסכמות חברתיות מסוימות, הסופרת הביעה אומץ בעולם של גברים, כתבה ספר לגמרי בעצמה, ואף יצרה גיבורה שמשקפת את שנינותה ופיקחותה שלה.

מכל ספרי ג'יין אוסטין, אני מוצאת את עצמי מרותקת לספר הזה, לא כל כך מקורי בימינו, אך בעיניי זהו חברה הנאמן ביותר של האישה בשעת כאב.
כאשר תרגישו בודדים, או מאוכזבים מהעולם כדאי לכן לדעת זאת:
ישנו חבר אחד, שיעלה על פניכן חיוך קורן. ישנו ספר אחד שלא משנה באיזה מצב תהיו, הוא יהיה שם, מחכה שתשקעו לתוכו, וזהו "גאווה ודעה קדומה". זהו ספר על אהבה טהורה, שגוברת על כל מכשול.
לעיתים כל מה שצריך הוא סיפור פשוט, על תקופה מסקרנת שלא חווינו כדי להעלות מחדש את התקווה ואת הרוח.
השפה אינה פשוטה, אך כל אוהב ספרים אמיתי יקבל עליו את האתגר וימצא את עצמו מאוהב בסיפור. זה מה שקרה לי.

יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

המלצת קריאה - גנבת הספרים

המלצה מאת שני כספי, זוכת תחרות ההמלצות שלנו!


גנבת הספרים נכתב על ידי מארק סוזאק, סופר אוסטרי שזהו ספרו הראשון.
המוות עסוק מאוד, בייחוד בתקופה הזאת שלגרמניה הנאצית, מלחמת העולם בפתח- אבל הכול רק מתחיל. היטלר כבר בשיאו בשלטון, המהפכה הנאצית מתחוללת בכול רחובות גרמניה. אפילו במינכן, העיירה הקטנה שאליה מגעיה ליזל.
ליזל היא ילדה בת 9 (אני מקווה שאני לא מתבלבלת). הוריה נשלחו למחנות על רקע דעותיהם הפוליטיות, והיא ואחיה נשלחו אל משפחת אומנה. אבל אחיה לא שורד את המסע. ליזל מגיעה אל מינכן, לאחר שנתלשה מכול מה שהיה מוכר לה עד היום, אם בכלל היה דבר כזה. היא מעולם לא קיבלה השכלה, אבל היה לה את הוריה, את אחיה. עכשיו כול זה נלקח ממנה.
המשפחה שאליה היא מגיע כוללת שני אנשים,בעל ואישה. הנס ורוזה הוברמן. הנס הוא נגן אקורדיון מקסים שמיד שובה את ליבה של ליזל,ומתפקד כאביה מאז והלאה, והקשר שנקשר בניהם מיוחד מאין כמוהו.רוזה היא אישה קשת רוח, אבל גם היא תופסת מקום בליבה הקטן של ליזל ממינגר. ויש את רודי, הילד שליווה את ילדותה ונשמר בזכרונה עד סוף ימיה. כן, יש לו השפעה כזאת על אנשים. לליזל ממינגר יש סוד קטן, שאותו היא חולקת רק עם הקרובים לה ביותר. היא גנבת ספרים. הספר הראשון שגנבה היה מדריך לקברן המתחיל בהלוויית אחיה, ואחריו עקבו רבים אחרים. הספרים מספרים לה את כול מה שהיא בעצמה לא יודעת, על העולם שהיה יכול להיות לה, על מקומות אחרים, אנשים אחרים. הם שובים אותה בקסמיה, והיא לא יכולה לעצור בעצמה מלגנוב אותם, כול פעם מדש. הספרים הם חבריה הקרובים ביותר.

הספר מסופר מנקודת המבט של המוות, שמראה עניין מיוחד בליזל לאחר שהוא נתקל בה במות אחיה. אבל נדמה שהסופר קצת שוכח את זה לפעמים אז אין דאגה- זה בכלל לא ספר מזעזע. זה גם לא ספר שואה, למקרה שתהיתם.
הוא כתוב בצורה פשוט... מדהימה. הפיוטיות בדיוק במקום הנכון, הסופר הצליח לא להיגרר לתיאורים מוגזמים, אלה לתיאורים ציוריים בדיוק ברמה ששובה את הלב, באמת . אפילו שיש התייחסות בייחוד לרגשות של ליזל בתור גוף שלישי, הסופר לא פוסח על דמויות אחרות, ומבהיר בצורה מדהימה את היופי שבתוך כול אחת מהן. כול הדמויות שובות לב, אחת אחת. אני במיוחד נדהמתי מהיופי שבו הסופר מצליח להעביר את נקודת המבט של ילדה תמימה, שהמציאות נושכת בה- על המלחמה.

זהו בערך, אני מקווה שאיך שהוא הצלחתי לכתוב את זה כמו שצריך. אתם מוזמנים להשאיר לי את ההתרשמות שלכם מהספר, אני אשמח אם עוד אנשים יקראו אותו.

יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

המלצה מאת אלה גרופמן - הזוכה בקטגורית הפופולאריות בתחרות ההמלצות!


השנה 2059.

פייג' מארני, בת 19, עובדת בעולם התחתון של סאיון לונדון. היא בת חסותו של שר-צל, ועליה להשיג בשבילו מידע על ידי פריצה לנשמות של אנשים אחרים. פייג' היא חוצת חלומות - ובעולם של שלטון סאיון, היא בוגדת עם כל נשימה שלה.
ביום שחייה משתנים לעד, פייג' נחטפת, ואחרי שמזריקים לדמה סם הזיות, מעבירים אותה אל אוקספורד, מקומה של מושבת העונשין שאול 1. העיר מוחזקת בחשאי כבר מאתיים שנה בידי גזע רב עוצמה, לא אנושי, הנקרא רפאים. פייג' תהיה מעתה שבוייה אצל ''הסוהר'', מבני הרפאים הנעלים ביותר. הוא אדונה, והוא גם המנטור שלה, אבל הוא האויב המובהק ביותר שלה. פייג' מארני היא מעתה 40 - 59 - XX. כמו כל בני האנוש בשאול 1, היא נקראת במספר, לפי המועד שבו הגיעה לעיר, מועד שנקרא "עונת העצמות".
רק כדי להיות הוגנת, אני חייבת לציין שקניתי את הספר בידיעה שאני לא אקרא אותו בזמן הקרוב. לא רציתי להתחיל שוב סיפור חדש על גיבורה עם כוחות פלא שנקלעת לתוך משולש אהבה. אבל בגלל החופש והזמן הפנוי, מצאתי את עצמי קוראת ללא הפסקה (כמה מפתיע. . .) וגיליתי שהספר שונה לגמרי ממה שחשבתי.
אמנם זה עולם חדש, עלילה חדשה, סופרת חדשה, אבל אתם תתאהבו לתוך הספר. הוא לא דומה לשום דבר שהכרתם.

אני ממליצה בחום! ורק עצה אחד לסיום, אם תחליטו לקרוא את ''עונת העצמות", תכינו את עצמכם טוב טוב לסוף - אתם תהיו צמאים לספר המשך.





יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

המלצת קריאה - ואנגרי

מכירים את ההרגשה הזאת, כשאתם מסיימים ספר, ומרגישים כאילו חייתם חיים שלמים עם הדמות הראשית? ועכשיו, כשהספר הסתיים, משהו חסר לכם בלב, כאילו איבדתם חבר קרוב. מכירים או לא מכירים, כך הרגשתי כשסיימתי לקרוא את ״ואנגרי״. 



ואנגרי מאטאיי היא (או בעצם- הייתה, לצערי הרב) אחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של מדינת קניה. היא הייתה מבריקה בחכמתה, פמינסטית, אוהבת טבע גדולה והכי חשוב- אישה שלא נכנעת לשום מוסכמה חברתית. היא הייתה אדם מעורר השראה, שגרמה למהפכה בגודל רציני (ואפילו זכתה בפרס נובל לשלום על כך).



הדבר הנפלא בלקרוא ספר על חייו של אדם, היא האפשרות לחוות אותו ״בגובה העיניים״- ללמוד על איך שחונכה והחוויות שעברה שבסופו של דבר גרמו לה להיות מי שהייתה. זה היתרון הענק בלקרוא ספר על דמות במקום ללמוד עליה מעט בשיעור, או לקרוא קצת בויקיפדיה.
מאוד נהניתי לקרוא על מקומות שבהם הייתי, בקניה. נהניתי לקרוא על התרבות השונה של השבטים הקנייתים- הרבה התנהגויות בספר היו שונות מאוד מהנורמה שלנו- בתי הבוץ שבהם הם גרים, ההליכה במשך שלוש השעות לבית הספר כל בוקר, ההתרחצות בנחל, הרגליים היחפות.
בספר גם לומדים על תקופות בהיסטוריה של קניה- בתחילת הספר מתוארת השליטה של הבריטים בארץ, המאבק נגדם, והפיתוח שהם גרמו לו. לאחר עזיבתם אנו לומדים על תקופת ההתייבשות של קניה, בעקבות כריתת העצים המרובה. לבסוף אנו מגיעים למהפכה הפמיניסטית, האקולוגית והדמוקרטית, שקרתה בזכות מאבקיה הרבים של ואנגרי.
אני ממליצה מאוד על הספר. הוא לימד אותי שכל אחד, אפילו האדם הכי "קטן" ו"לא חשוב" בעולם, יכול לגרום לשינוי. והאם זו לא המטרה של העמוד שלנו?



״את רואה, אמא, הרעיונות החדשים שלך נקלטו אצלי וזרעו בי רעיונות חדשים נוספים. המחשבות של בני האדם דומות כל כך לזרעי הצמחים שהרוח מפיצה אותם לכל עבר.״ התכסתה ואנגרי בשמיכה. ״וכשהרוח מפיצה אותם הם נופלים לאדמה והטובים שבהם נקלטים בה וצומחים...״

יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

המלצת קריאה - ההוביט

אני מודה! אני מודה בפשע! מרימה ידיים! לא לירות!
לא קראתי אף ספר של טולקין עד שקראתי את "ההוביט". למה? עצלנות, בעיקר. תוכלו להבין אותי אם קראתם (או ניסיתם לקרוא) אחד מספריו. אבל זה לא תירוץ בשום פנים ואופן! אם עצלנות הייתה מונעת מאיתנו לקרוא, לא היה נוער קורא (ולמיטב ידיעתי יש לפחות 2100). ואם עצלנות הייתה מונעת מאיתנו לעשות דברים בכללי ובילבו בגינס לא היה יוצא להרפתקה הגדולה שלו, לא היה לנו "ההוביט" ואז העולם היה נוראי!
Anyway- "ההוביט", ללא ספק, הוא ספר חובה לכל חובב פנטזיה.
למה? ככה, כי אני אמרתי.
למה עוד? כי הוא פשוט מרתק.
למה עוד? כי אסור לראות סרטים בלי לקרוא את הספרים שעליהם הם מבוססים, זוכרים?
אז במסגרת הווידויים הרבים שמצאתי את עצמי כותבת בבלוג הזה- הנה עוד אחד: אחת הסיבות המרכזיות שבגללן קניתי את התרגום החדש של ההוביט, הייתה הכריכה. הו! השטחיות! אני יודעת, אני יודעת, לא שופטים ספר לפי הכריכה. אבל תסלחו לי – הכריכה פשוט מ-ה-מ-מ-ת. אני לא חושבת שאי פעם קרה לי מקרה כזה- שהייתי צריכה, פשוט הרגשתי צורך, שספר מסויים ישב לי על המדף בגלל כריכה. כנראה שההוביט יוצא דופן מהבחינה הזו!
אבל עזבו את השטחיות של הכריכה- היה שווה לקרוא את הספר ולו רק בשביל להגיע להערת המתרגמת שבסופו. מידית לאחר קריאת ההערה אתה מעריך יותר את המתרגמת (יעל אכמון הנהדרת!) ואת עבודת התרגום. פשוט אינסטקטיבית!
אבל שוב, עזבו אתכם משטויות- אתם רוצים תוכן! תוכן זוהי מילת המפתח! דברים חשובים שצריך לדעת על ההוביט:
הוביטים = יצורים קטנים (יותר מגמדים), אוהבי אוכל בכל צורותיו, שעירים ברגליהם, ובעיקר- לא הרפתקנים. וזו, ידידי, סטיגמה, שאותה מוחץ וכותש ההוביט בילבו בגינס, שיוצא להרפתקה ארוכה ואימתנית שתדרוש ממנו 100% אומץ לב וגבורה.
אני לא אשקר- הספר ארוך ולעיתים אף מייגע (חילקו את הספר לשלושה סרטים, אל תגידו לי שלא ציפיתם לזה!) – אבל הוא שווה כל רגע.
ההוביט = חובה!

הערה נוספת ואחרונה: מומלץ להקדיש זמן לכל פרק ופרק, ולא לעצור באמצע. בנוסף, עדיף לקרוא במקום חווייתי, כמו גינה ריחנית שטופה באור שמש, לדוגמא.



מתוך תקציר הספר:

"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון האדום "גל - רם" בשעה אחת - עשרה בדיוק. באמונה שכב' יהיה מן המדיקים, באנו על החתום - תורין ושות'". פתק זה, שמצא ההוביט בילבו מתחת לשעון שבחדר - האורחים, סמל את ראשיתה של ההרפתקה שנקלע אליה כמעט בעל כרחו: הרפתקה עתירת - דמיון ורבת - תלאות, המביאה את הקורא אל ממלכות של קוסמים וננסים, שדונים ודרקונים.

יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

המלצת קריאה - ימים של דם ואור כוכבים

מי המוזר שקרא את "בת העשן והעצם" ולא אהב אותו? מי? מי? יופי, אף אחד?
"ימים של דם ואור כוכבים" הוא ההמשך המסחרר של – נחשו(: - נכון, "בת העשן והעצם". במרכזו עומדת קארו, כימרה בצורת בת אנוש, אשר לאחר אירוע הסיום העצוב מאוד של הספר הקודם (לא אוסיף פה ספויילר למקרה שלא קראתם את הספר הראשון) זקוקים לה מאוד בצבא הכימרות בשל ידע מיוחד שיש לה. בעקבות בגידה ממישהו שהיא אוהבת היא מרגישה צורך עז לעזור, למרות שהמפקד של הכימרות, תיאגו, עוין במיוחד אליה ואולי גרם למותה (ושוב, לא אסביר את עצמי בגלל ספויילרים).
"ימים של דם ואור כוכבים" מלא באקשן, ואפילו יותר מהספר הקודם בסדרה. הדמויות האהובות חוזרות לסיבוב נוסף שישאיר אתכם בפה פעור ובציפייה לעוד. אני חייבת גם לציין את הגאונות שהיא מיק וסוזנה שפשוט עשו לי את הספר(: הספר מאוד לא צפוי ומפתיע בטירוף, והוא בכלל חווית קריאה מהנה.
אז למה אתם מחכים? לכו תשיגו את הספר!(:




מתוך התקציר:
פעם,
,מלאך ובת שטן התאהבו 
.והעזו להאמין בקיומו של עולם שלא יהיו בו שפיכות דמים ומלחמה

קארו, סטודנטית לאמנות ויד ימינה של מפלצת מיתולוגית, זכתה סוף סוף בתשובות לשאלות שהטרידו אותה במשך כל .חייה. עכשיו היא יודעת מי היא - וגם מה היא
אבל קארו גילתה גם סוד נוסף: עקיבא, המלאך שהתאהבה בו, הוא האויב, והוא בגד בה. בעקבות בגידתו של עקיבא חרב עולמה, וקארו איבדה את כל מי שאהבה אי פעם. כעת עליה להחליט כמה רחוק היא מוכנה ללכת כדי לנקום את .מותם של בני מינה

בסיפור מלא יופי ושברון לב, סודות ובחירות בלתי אפשרויות, קארו ועקיבא מוצאים עצמם משני צידי המתרס במלחמה .עתיקת יומין
בעת שקארו ובני בריתה עסוקים בבנייתו של צבא מפלצתי בארץ של אבק ואור כוכבים, עקיבא יוצא לקרב אחר לגמרי: .הקרב על הגאולה - והתקווה
?אבל האם ניתן להציל אותה עדיין? והאם תוכל קארו לסלוח לו אי פעם

יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

המלצת קריאה - הרץ במבוך

תארו לעצמכם שיום אחד הייתם מתעוררים בתוך קופסא חשוכה, ולא הייתם זוכרים שום דבר חוץ מאת שמכם. לא איפה גרתם, לא מה לבשתם אתמול ולא את הגיל שלכם - את שמכם בלבד. ככה בדיוק נפתח ה"רץ במבוך". תומס מתעורר בתוך מקום שנקרא "הקרחת" - שטח המוקף חומות, שמבחוץ להן ישנו מבוך ענק ובלתי אפשרי לפיצוח. כשתומס מגיע הצרות מתחילות ומוציאות את נערי הקרחת מהסדר שהיו בו.



מתוך התקציר:
כשתומס מתעורר במעלית, הדבר היחיד שהוא מצליח לזכור הוא שמו הפרטי. אין לו שום זיכרונות על הוריו או על ביתו, והוא אינו זוכר גם איך הגיע למקום שבו הוא נמצא. הזיכרון שלו ריק.
אבל הוא לא לבד. כשדלתות המעלית נפתחות, תומס מוצא את עצמו בתוך קבוצה של נערים שמקבלים את פניו ב"קרחת" – מתחם ענקי מוקף חומות אבן.
הנערים ב"קרחת", בדיוק כמו תומס, אינם יודעים למה או איך הם הגיעו לשם. הם יודעים רק שבכל בוקר עד עכשיו נפתחו בחומה דלתות אבן עצומות שמובילות אל המבוך שסובב אותם, ובכל לילה הן ננעלו; שאחת לשלושים יום נשלח במעלית עוד נער ל"קרחת"; ושאף אחד אינו רוצה להיתקע במבוך אחרי רדת הלילה.
יום אחרי תומס מגיעה במעלית נערה – הנערה הראשונה שנשלחה למקום אי פעם. מפתיע אף יותר הוא המסר שבפיה. הנערים תמיד היו משוכנעים שאם יצליחו למצוא את דרכם החוצה מן המבוך שמסביב ל"קרחת", יש להם סיכוי לחזור הביתה... גם אם אין להם מושג איפה הבית הזה נמצא. אבל עכשיו מסתמן שאולי אין מוצא מן המבוך.
משהו בבואה של הנערה מעלה בתומס זיכרון עמום. משהו אומר לו שאם רק יצליח להגיע אל הסודות האפלים שמסתתרים בתוך מוחו, יצליח לפתור את התעלומה שנקלע אליה.

המעניין בספר, הוא שהסופר כאילו ממציא מדינה חדשה. הוא מספר על מקום חדש, חוקים חדשים ואפילו סלנג חדש ("שיץ על זה!") - וגורם לקוראים להיות מרותקים לספר.
הספר סוחף את הקוראים לקרוא עוד ולגלות על עברו של תומס והקשר שלו לאירועים המטלטלים שקורים ב"קרחת".


הספר הצליח מאוד בחו"ל וכרגע בשלבי הפיכה לסרט - אז רוצו (See what we did there?) לקרוא!


אזהרה - זהו הספר הראשון בסדרה. אתם יודעים מה זה אומר? סיום מותח, כמובן!

יום ראשון, 10 בנובמבר 2013

המלצת קריאה - אגדה

דיי הוא פושע מבוקש. אפשר להגיד ש"אגדה" ברחבי הארץ. מישהו שאיש לא ראה, איש לא יודע כיצד הוא נראה, אך רק יודעים שהוא מסוכן.
יוני היא תלמידה מחוננת, לוחמת מוכשרת, שבאה ממשפחה מיוחסת מהרובע העשיר של לוס אנג'לס.
ביום בו אחיה של יוני נרצח, ודיי הוא החשוד העיקרי, נוצר ביניהם קשר. יוני נשבעת לתפוס את הרוצח של אחיה ולהרוג אותו.
דיי בטוח שלא הוא היה זה שרצח את אחיה.
לאן יוביל הסיפור? איזו אמת תתגלה? האם המפגש של יוני ודיי אכן מקרי?



את הספר "אגדה", שהוא דרך אגב, רב מכר אמריקאי, קראתי תוך זמן קצר.
העלילה שלו מרתקת, לא צפויה, והוא שונה מאוד מספרי הנוער העכשוויים.
מחפשים חוויה חדשה, עלילה חדשה, ספר חדש להיסחף לתוכו? זה הספר בשבילכם.

תאהבו אותו בעיקר אם אתם חובבים של ספרי פנטזיה, סיפורים עתידניים והרפתקאות.



יום חמישי, 7 בנובמבר 2013

המלצת קריאה - אדם האבן


קורנליה פונקה ("לב של דיו", "מלך הגנבים") עושה זאת שוב.
"אדם האבן" לא דומה לשום דבר אחר שקראתי עד עכשיו. הוא מרענן במקוריות שלו (נחמד לקרוא סופסוף משהו שלא קשור לעתיד הסופני של המין האנושי) והכתיבה פשוט זורמת. הדמויות מקוריות ומצחיקות והעלילה שלו מפתיעה וכיפית לקריאה.

מה שאהבתי במיוחד בספר זה שהוא גורם לך קצת לחשוב על הגבולות שלך: עד כמה רחוק אדם יכול ללכת בשביל להציל את אחיו, אפילו אחרי שנראה שהכול חסר תקווה ושאין יותר סיכוי, האם הוא ימשיך לנסות או יוותר?

בקיצור, אדם האבן זה אחד הספרים הטובים והמותחים ביותר שקראתי, וחייבים לתת לכריכה גם כמה נקודות בונוס (אחת הכריכות הכי טובות שראיתי! היא הלחיצה אותי בטירוף!), והחלק הכי טוב? הוא הספר הפותח בסדרת "עולם המראה", מה שאומר שיש/יהיו עוד ספרים עם הדמויות המקסימות האלה! (:


יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

המלצת קריאה - און-ליין

חלקיכם וודאי זוכרים את מיכל בכר, המרצה המקסימה שהרצתה לנו במפגש שהתקיים בקיץ על תהליכי ההוצאה לאור של הספר. אתם בוודאי זוכרים שהיא הזכירה את ספרה החדש שבאותו הזמן עמד לצאת לאור, "און-ליין".




אז אנחנו שמחות לבשר שהספר יצא לאור ואנו לא התאכזבנו ממנו! הספרות הישראלית לנוער קצת לוקה בחסר בזמן האחרון (מדברת אחת שמדף הספרים שלה מתהדר בכתובת "תרגום: (שם המתרגם\ת)" ב-90% מהספרים הנוכחים בו) והתוספת הרעננה של ספריה של מיכל בכר היא כיפית בטירוף.

במרכז של "און-ליין" עומדת רומי, נערה רגילה בת שש-עשרה שכמעט כל אחת יכולה להזדהות איתה, אלה שבניגוד לרובנו, רומי מגלה סוד שהוריה מסתירים ממנה כבר 14 שנה. הסוד הזה משגע את רומי וגורם לה לגלות על עצמה דברים שבחיים לא חשבה שתגלה.

הסיפור קליל, כיפי לקריאה ומרפה. אני אישית קראתי אותו בין למידה למבחן ללמידה למבחן והוא היה תרפיה מצוינת למוח. המספרת, רומי, היא דמות כיפית וחברותית שמאוד קל להתחבר אליה ולאהוב אותה.

מומלץ בחום!

מתוך התקציר:
אני לא יודעת אם אי פעם חשבתם על זה שהחיים שלכם עשויים להשתנות בשנייה.    
מסתבר שלפעמים שנייה זה כל מה שצריך. רגע אחד קטן. עיגול ירוק מנצנץ שמסמן צ'ט שנותר פתוח – והחיים שלי לעולם לא ישובו להיות מה שהיו.   
נסו לדמיין שבבת אחת כל מה שאתם יודעים על עצמכם, מוטל בספק. שפתאום לגמרי לא ברור לכם מה קורה איתכם. שכל דבר אחר מלבד התשובה לשאלה – "מי אני, לעזאזל?" – נראה תפל. אומרים שהפייסבוק שינה את פני התקשורת הבין-אישית; שמהפכות חברתיות נבטו בו; שזוגות הכירו באמצעותו והתחתנו.      
  פייסבוק הפך לי את החיים על פיהם. בשנייה.



(פססט.. מועניינים לקנות את הספר?)


יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

המלצת קריאה - המשחק של אנדר

אתם יודעים מה אני אוהבת? אני אוהבת ספרים שהם ישר ולעניין. ספרי "תכל'ס". ספרים שמכניסים אותך ישר לעלילה, בלי יותר מידי הקדמות מיותרות, וישר סוחפים אותך הלאה אל מעמקי הספר. לא שיש לי בעיה אם ספרים שלוקח להם זמן להתפתח- להפך, אני מאמינה שצריך לתת לכל ספר צ'אנס, גם אם עברו 100 עמודים והוא עדיין לא מעניין. והיו ספרים כאלה, שבסוף מצאתי אותם מעניינים ביותר, אבל ספרי תכל'ס תמיד עדיפים. ולמה אני מברברת פה וממציאה מושגים חדשים? כדי לשכנע ולהמליץ לכם לקרוא את "המשחק של אנדר".

"המשחק של מי? מתי זה יצא, לא שמעתי על זה!" כן, אני יודעת. זה ספר טיפה
ישן. ובכל זאת- הוא בכלל לא רע! כל חובב מדע בדיוני יתחבר מיד לספר- שמספר על חייו של אנדר, ילד קטן שנשלח לתוכנית אימונים אכזרית במטרה להילחם בגזע חייזרים שמאיימים לפלוש לכדור הארץ. עלילת תכל'ס, סוף מטלטל- צריך יותר מזה? רוצו לקרוא לפני הסרט! (שיוצא היום – בטוחים שתספיקו!)




מתוך תקציר הספר:
כשגזע של חייזרים מאיים על האנושות, עוזב אנדר וויגין בן השש את ביתו ואת משפחתו בכדור הארץ, ויוצא לחגורת האסטרואידים. הוא נכנס לבית הספר ללחימה, שבו נשלטים חייו על - ידי משחקי תודעה וקרבות דמה הנערכים ברצינות קטלנית. חושים חדים, חמלה וגאונות הופכים את אנדר לטוב מכולם במשחקים אלה. אך בעודו מתאמן, קרב יום הפלישה. אנדר נדחף עד לגבולות יכולתו וכוח הסבל שלו, מכיוון שהגורל אשר הממונים עליו מייעדים לו הוא ייחודי ויוצא דופן.

יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

המלצת קריאה - לכודים באפלה

תארו לעצמכם איך הייתם מרגישים אם הייתם מגלים יום אחד שאחת מהאגדות עליהן גדלתם היא נכונה, אמיתית, חיה ונושמת. זה מה שקורה לנמש הקטנה- יום אחד היא מתעוררת מדקירה בראשה ומגלה כי מקור הדקירה הוא נשר אשר תלש את אחת משערותיה... ברגע זה מתחיל סיפור מדהים, ובמהלכו נמש מגלה שהאגדה שאימה נהגה לקרוא לה בילדותה- על מלך הנשרים ומלכת השערות, מתרחשת במציאות. נמש נסחפת אל תוך עולם שאינה מכירה- שלעיתים גם אינו פועל על פי חוקי האגדה. היא פוגשת אנשים חדשים, כאלה שרוצים בטובתה, כאלה שלא, וכאלה שנלקחו ממנה מזמן... 

הספר 'לכודים באפלה' (של סיגלית דיל- סופרת ישראלית הידוע בספרי המסתורין שלה) מתח וריתק אותי, ואני רק יכולה להמליץ למי שאוהב ספרי אימה לרוץ ולקרוא אותו במהירות האפשרית.



מתוך תקציר הספר:
אזהרה לקוראים: בלילות אפלים שהירח אינו נראה בהם הקפידו לכבות את האורות בביתכם ולהגיף היטב את חלונותיו. היזהרו מנשרים ואל תניחו להם לתלוש שערה מראשכם, פן תרדוף אתכם מלכת השערות המרושעת בעזרת שליחיה הנאמנים ולא תניח לכם עד שתלכוד אתכם ותנקום בכם את נקמתה המתוקה.

יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

המלצת קריאה - עלייתו של מספר תשע

יש לי וידוי! לפעמים אני קונה ספרים ולא קוראת אותם באופן מיידי. אני משכיבה אותם על המדף ונזכרת בהם אחרי שנה-שנתיים. ככה קרה לי עם "אני מספר ארבע" - קניתי אותו במחשבה שכדאי לקרוא את הספר לפני שאני רואה את הסרט, ושכחתי אותו על המדף במשך שנה+. אבל (!) לא נטשתי אותו לגסוס לנצח! בתחילת הקיץ בחרתי אותו לאחד משלושת הספרים שלקחתי לטיסה (וזה, רבותי, כבוד גדול). ושמעו - הוא לא אכזב לרגע.


מהי הכריכה האהובה עליכם?


הספר (והסדרה "בני לוריאן") מספר על תשעה חייזרים שנשלחו לכדור הארץ לאחר שגזע אחר של חייזרים ("המוגדוריאנים") תקף את הכוכב שלהם, במטרה לנצח אותם  ולחזור לכוכב שלהם. אה, ויש את הקטע המגניב שהם ממוספרים, וכל עוד הם לא נפגשים אחד עם השני אפשר להרוג אותם רק לפי הסדר. ויש עוד קטע שהם יכולים לפתח יכולות אדירות כמו בלתי נראות, ראייה בחושך וכו'.
אם לא הבנתם עד עכשיו שאתם חייבים לקרוא את הסדרה הזאת, אז תאלצו לסמוך עלי. אלה בדיוק סוג הספרים שכשאתה קורא - הכל עובר לך כסרט מול העיניים. יש המון אקשן, דמויות מעניינות, רגשות של המספר - וכל ספר משובח יותר מקודמו בסדרה (ככל שהסדרה מתקדמת, יש יותר נקודות מבט שונות של דמויות חדשות ומעניינות!).

תוסיפו אותו עכשיו לרשימת הקריאה שלכם! רק קחו בחשבון שתאלצו לחכות בקוצר רוח לספר הבא:)


יום ראשון, 20 באוקטובר 2013

המלצת קריאה - קארי

אם יש משהו אחד שאתם צריכים לדעת עלי, זו העובדה שאני לא סובלת לראות סרט בלי לקרוא קודם את הספר עליו הוא מבוסס (במידה ויש כזה, כמובן, אחרת כל המשפט הזה לא רלוונטי!). לכן, לקראת "נובמבר הגדול" - נובמבר 2013, שעומדים לצאת בו המון סרטים נהדרים (כדוגמת "התלקחות", "ההוביט", "המשחק של אנדר" ועוד) - החלטתי לעשות השלמות קריאה.
היום, במקרה, החלטתי להמליץ דווקא על ספר שהסרט שלו יצא כבר מזמן, אבל לאחרונה יצא לו חידוש (ובהתאם לכך גם הוצאה מחודשת לאור בארץ). "קארי" של סטיבן קינג – נשמע מוכר?



מתוך תקציר הספר:
קארי וייט חיה בעיירה קטנה עם אמה הדתית הקנאית שממררת את חייה (בלשון המעטה, אם ניתן להוסיף). בבית־הספר היא הנערה המוזרה והדחויה. היא לעולם אינה לובשת את הבגדים המעודכנים, או אומרת את הדברים הנכונים, או מבינה את הבדיחות - שהן בעיקר על חשבונה. ואז, ברגע של חסד לא צפוי, מקבלת קארי הזדמנות להיות נערה רגילה וללכת כמו כולם לנשף הסיום של התיכון. אלא שבין השמלות הנוצצות וקישוטי הנשף אורב לה מעשה של אכזריות בלתי צפויה.
ואולם, איש אינו יודע שלקארי וייט יש כישרון מיוחד. היא יכולה לגרום לדברים לנוע באוויר בכוח מחשבתה בלבד. היא יכולה לגרום לדלת להיסגר, למאפרה ליפול, לספר לרחף באוויר. היא יכולה גם להפוך את הנשף למאורע שאיש מבני כיתתה לא ישכחו לעולם.



אם לא הבנתם זאת עד עכשיו – "קארי" הוא ספר אימה. אימה כזאת שתעשה לכם צמרמורת. אימה כזאת שמומלץ לקרוא אותה באמצע ליל חורף קר, מתחת לפוך, קריאה ממושכת אל תוך הלילה (ברצינות, כדאי לקחת ארבע שעות "חופשיות" ולקרוא את הספר בלי הפסקה. זה מעצים את החוויה, מניסיון!).
האם הספר לאמיצים בלבד? אני חושבת שכולם צריכים לתת לו צ'אנס. על אחת כמה וכמה אם אתם מתכוונים לצפות בסרט.

מה שמעניין במיוחד בספר, הוא צורת כתיבתו. הוא לא כתוב בגוף ראשון, וגם לא בשלישי – הוא ערבוב של הכל עם הכל. יש קטעים מנקודת מבטה של קארי עצמה, יש קטעים מתוך דוחות שנכתבו על המקרה המרכזי בספר, יש מחשבות של הדמות באמצע המחשבות של הדמות, יש חקירות משטרה, כתבי עיתונות – מה לא. ייתכן שחלקכם לא יאהב את הספר דווקא בגלל סגנון הכתיבה הייחודי שלו. אני חושבת שהכתיבה היא זו שגורמת לספר להיות כל כך חווייתי. מה שגורם לי לתהות – מה יקרה לכל זה בסרט? מה שמביא אותי למסקנה הראשונית –לקרוא ספרים תמיד לפני הסרטים. רואים? בסוף הוכחתי לכם משהו עם החפירה הזו! Have a happy reading.




יום חמישי, 17 באוקטובר 2013

המלצת קריאה - הלב של ליליום

זוכרים שאמרנו שרוב הפעילות של הבלוג תוקדש להמלצות קריאה? טוב, הנה אנחנו מקיימות!
בכל יום ראשון וחמישי נפרסם המלצה על ספר שמאוד נהנינו לקרוא, בתקווה שנעודד אתכם לקרוא אותו!

ועכשיו, קבלו במחיאות כפיים (כנפיים!) סוערות, את המלצתנו על "הלב של ליליום", מאת עמי גדליה!








אם הייתם מרגישים כאב כל כך עמוק, והייתה לכם את האפשרות לא להרגיש אותו יותר, אך יחד עם זאת, לא להרגיש כלל. מה הייתם עושים? על השאלה הזאת ליליום עונה בקלות. היא מוכנה שייקחו ממנה את כל הרגשות- את השמחה, האושר, ההתלהבות, הרחמים, העצב, ובלבד שיילקח ממנה גם הכאב. הסיבה להחלטה של ליליום, היא כמובן, איך לא, כאב לב שבור. לאחר שנלקחים מליליום כל הרגשות, הסובבים אותה שמים לב לשינוי בהתנהגותה. השינוי הזה מתבטא בין דפי הספר וגורם גם לנו לשאול- האם היינו מוותרים על רגשותינו, אם יכולנו למחוק יחד גם את הרגשות הרעים שקשה לנו לחיות איתם?

בקיצור, הלב של ליליום הוא ספר מעניין, מותח, ולמרות שלעתים קצת צפוי- הוא שואב אותך לתוכו עד סופו (אצלי לפחות עם שאלה של- 'מה?! זה כבר נגמר? יכול להיות שהם שכחו להדפיס את העמוד האחרון?').



מה דעתכם? האם קראתם את הספר? האם תרצו לקרוא אותו בעקבות ההמלצה? שתפו אותנו בכל!


יום שבת, 12 באוקטובר 2013

מערכות יחסים ב"בני הנפילים"

אנו ממשיכים עם פרסום הכתבות הנפלאות מהתחרות! והפעם, קבלו את כתבתה של שקד מילוא, על מערכות היחסים בספרי "בני הנפילים"! 



זהירות! ספוילרים!
במערכות היחסים הרומנטיות בשלושת הספרים הראשונים בסדרת "בני הנפילים", היו המון פרטים מעניינים, עליות ומורדות, שינויים בהרגשות, בתחושות שלנו ושל הדמויות. רציתי לספר מה לדעתי מושך ומעניין אותנו במערכות אלה, ואיך הן מתמשכות על פני הספרים.
ניקח לדוגמה את המערכת הבולטת ביותר, שרוב התוכן והעלילה בספר סובבים סביבה, קליירי וג'ייס. לפי התחושה שלי, ניתן להבחין שכבר מההתחלה, אך לא מהרגע הראשון, ידעו השניים מה הם מרגישים אחד כלפי השנייה. למרות שלאחר הנשיקה הראשונה שלהם היה להם "ריב" היה ניתן לדעת לכל הפחות שקליירי ידעה מה היא מרגישה (ובהמשך שגם ג'ייס). כשסיימון גילה על קליירי וג'ייס הוא הכניס גם את עצמו לתמונה וחושף לקליירי שיש לו רגשות כלפיה. לאחר שמתגלה לקליירי וג'ייס שהם אחים הכל משתבש.. הם לא יודעים מה לעשות, ולא יכולים לשנות את רגשותיהם. לאחר ריב נוסף שלהם, הם מנסים להתרחק אחד מהשני. קליירי מפתחת מערכת יחסים רומנטית חדשה עם סיימון, אבל לאחר נשיקה בגלל "אילוץ" של ג'ייס וקליירי מול סיימון (ואיזבל) סיימון מבין שלו ולקליירי לא יכול להיות קשר רומנטי.
כמו כן, היו עוד מערכות יחסים רומנטיות ומעניינות לא פחות בספרים. למשל היחסים בין מגנוס ואלק, סיימון ומאיה, וסיימון ואיזבל.
אך המטרה שלי היא לא לספר את תוכן הסיפורים, אלא מה מעניין אותנו הקוראים כל כך בהן. כיוון שאני ומכרים שלי קראנו את הספרים, ואנחנו גם נוהגים לדבר עליהם (והרבה) אני יכולה להעיד שבכל מערכות היחסים בספרים יש כמה אלמנטים חוזרים:
הראשון הוא ההפתעה. פעמים רבות בספרים ניתן לצפות מה יקרה. אך יש פעמים, לרוב כשזה נוגע במערכות היחסים הרומנטיות בספרים, יש הפתעה מוחלטת בעניין, מה שגורם לנו הקוראים להתעניין ולרצות להמשיך לדעת ולקרוא על היחסים האלה.
השני הוא חוסר הידיעה והפתח לעיבוד שלנו על הכתוב. פעמים רבות משתמשת הסופרת במסתוריות ובערפול הדברים. בספרים יש הרבה סופי פרקים הקשורים במערכות היחסים, שבעצם "קוטעים" את סוף הסצנה ובכך משאירים, לנו הקוראים, מקום לעיבוד הכתוב והבנת הדברים. לפעמים לא ניתן לדעת בדיוק מה קרה, או מה הכוונה המדויקת של הסופרת, עד שממשיכים לקרוא וההסבר מתגלה במועד מאוחר יותר.
אלמנט נוסף הוא ה"אהבות האסורות"  הרבות שנמצאות בסיפור. לדעתי כמעט כל מערכת יחסים בסיפור היא בעצם "אסורה". תחילה ג'ייס וקליירי, שמגלים כבר בתחילת היכרותם שהם אחים. הדבר מונע מהם לפתח את היחסים שלהם, וגורם להם רק להתרחק ולכעוס אחד על השני רוב הזמן. לאחר שהעובדה שהם אחים מתגלה כשקר, ג'ייס וקליירי מקבלים סוף סוף הזדמנות  למה שרצו. עוד דוגמה היא היחסים בין מגנוס לאלק. בעבר בקרב ציידי הצללים הייתה סוג של "הומופוביה", ואמנם לא היה רשום את זה בבירור, אך להיות "הומו" היה אסור. בנוסף לכך, הוא התאהב במכשף, וציידי הצללים "אמורים" לפתח מערכות יחסים כאלו עם ציידי צללים. יש עוד כמה דוגמאות, כמו העובדה שסיימון הוא ערפד, דבר שעלול לפגוע גם ביחסים בינו לבין מאיה, וגם ביחסים בינו לבין איזבל.

הדבר שאותי מעניין לדעת ולקרוא עליו בספרים הבאים הוא איך הסופרת מתכוונת להמשיך את הסיפור. לפי סוף הספר השלישי, רוב מערכות היחסים "נגמרו", או יותר נכון, נקטעו ב"סוף טוב". רוב העניין בספרים היה הקטע ה"אסור". עכשיו מעניין אותנו הקוראים לדעת איך זה ימשך, והאם הסופרת תצליח להמשיך לעניין, לרגש, להכעיס, להעציב ולהצחיק אותנו כל כך, כמו שלדעתי ולדעת רבים הצליחה גם בשלושת הספרים הראשונים בסדרה.


מה דעתכם? מסכימים? לא מסכימים? כתבו לנו הכל!

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

הארי פוטר - דרך חיים

אתמול פרסמנו לכם את כתבתה של הזוכה במקום הראשון שלנו בתחרות הכתבות, והיום תזכו לקרוא את הראיון המעניין שערכה בשבילכם ספיר הולצמן, הזוכה במקום השני!


הארי פוטר, משחקי הרעב, דמדומים ועוד רבים וטובים אחרים, נכנסו לחייהם של אנשים דרך דפי הספרים, ויצרו גם פאנדומים- Fan – מעריץ, Dom- Kingdom- ממלכה.
דמיינו לכם את הפרמיירה הבריטית של הסרט האחרון בסדרת "הארי פוטר ואוצרות המוות- חלק II.", אלפי פוטרהאדס לבושים אדום-צהוב של גריפינדור, צלקות, שרביטים, שלטים, מטאטים, צועקים אל עבר האישה הבלונדינית בשמלה הירוקה שצועדת על השטיח האדום. ג'יי קיי רולינג יכלה רק לדמיין שהספרים שלה יגררו את כל האנשים האלה למקום הספציפי הזה, ברגע הספציפי הזה. "לא יהיה ילד בעולם שלא יכיר את השם 'הארי פוטר'" היא כתבה בפרק הראשון של הספר הראשון "הארי פוטר ואבן החכמים", ואמרה אחר כך שלא היה לה מושג שזה באמת יהיה נכון.

יום לפני יציאתו של הספר השביעי והאחרון בסדרת ספרי "הארי פוטר", מעריצים פתחו אוהלים וישנו מחוץ לדלת חנות הספרים. וכל זה כדי להביא לידיהם את הספר המוכר ביותר בעולם אחרי התנ"ך.
את דנה ראיינתי בוואטסאפ, אחרי מספר קשיים טכניים שהובילו לקולות חייזריים בהקלטה שהקלטתי:


תגידי לי מה את חושבת על הארי פוטר כספר.
דנה: שלמות. המילה אחת. כאילו ממש לא מה שציפיתי מהם.

את מוכנה להרחיב?
חשבתי שהם יהיו לבנים ומוזרים כאלה אבל גיליתי שהם ממש מגניבים, ולא רק קוסמים שנלחמים נגד הרעים.

איך הייתה החוויה של הקריאה בשבילך?
את הראשון קראתי תוך שלושה ימים כשהייתי בחו"ל, וממש הצטערתי שלא הבאתי איתי את השני. את שלושת האחרים פשוט טרפתי. חוץ מהרביעי שהיה הכי פחות טוב לדעתי (סורי נוט סורי) ועכשיו אני לא מרשה לעצמי להמשיך את החמישי כי אני יודעת שבדקה שאני אתן לו גז אני בחיים לא אסיים את פרסי (עצוב אך נכון). (הכוונה ל"פרסי ג'קסון")

והדמויות?
איך אפשר להסביר? הרמיוני היא כאילו, אין עליה... רון הוא החבר הכי טוב של כל אחד. הארי קצת אנוכי לפעמים אבל אי אפשר לא לאהוב אותו. סיריוס כזה חמוד, דמבלדור הוא פשוט כמו סבא כזה שכולם אוהבים. מולי וארתור פשוט בא לתת להם חיבוק. פרד וג'ורג' מושלמים. ושפרסי ימות כבר! (פה מדובר בפרסי וויזלי)

נפלאות הספר החמישי...
"הארי פוטר" הוא הראשון מסוגו, קלאסיקה מודרנית, יצירה גלובלית. ג'יי קיי רולינג הפכה לסמל שמראה שהכול אפשרי אם יש מספיק כוח רצון ואם לא מוותרים. הספרים שלה לימדו ילדים ומבוגרים כאחד דרכי חיים, והפכו להיות מודל לחיקוי בכל העולם.
הארי פוטר זה לא רק ספר, זה דרך לחיות בין כל המוגלגים שמקיפים אותנו.