המלצת קריאה - ההוביט

אני מודה! אני מודה בפשע! מרימה ידיים! לא לירות!
לא קראתי אף ספר של טולקין עד שקראתי את "ההוביט". למה? עצלנות, בעיקר. תוכלו להבין אותי אם קראתם (או ניסיתם לקרוא) אחד מספריו. אבל זה לא תירוץ בשום פנים ואופן! אם עצלנות הייתה מונעת מאיתנו לקרוא, לא היה נוער קורא (ולמיטב ידיעתי יש לפחות 2100). ואם עצלנות הייתה מונעת מאיתנו לעשות דברים בכללי ובילבו בגינס לא היה יוצא להרפתקה הגדולה שלו, לא היה לנו "ההוביט" ואז העולם היה נוראי!

Anyway- "ההוביט", ללא ספק, הוא ספר חובה לכל חובב פנטזיה.
למה? ככה, כי אני אמרתי.
למה עוד? כי הוא פשוט מרתק.
למה עוד? כי אסור לראות סרטים בלי לקרוא את הספרים שעליהם הם מבוססים, זוכרים?

אז במסגרת הווידויים הרבים שמצאתי את עצמי כותבת בבלוג הזה- הנה עוד אחד: אחת הסיבות המרכזיות שבגללן קניתי את התרגום החדש של ההוביט, הייתה הכריכה. הו! השטחיות! אני יודעת, אני יודעת, לא שופטים ספר לפי הכריכה. אבל תסלחו לי – הכריכה פשוט מ-ה-מ-מ-ת. אני לא חושבת שאי פעם קרה לי מקרה כזה- שהייתי צריכה, פשוט הרגשתי צורך, שספר מסויים ישב לי על המדף בגלל כריכה. כנראה שההוביט יוצא דופן מהבחינה הזו!

אבל עזבו את השטחיות של הכריכה- היה שווה לקרוא את הספר ולו רק בשביל להגיע להערת המתרגמת שבסופו. מידית לאחר קריאת ההערה אתה מעריך יותר את המתרגמת (יעל אכמון הנהדרת!) ואת עבודת התרגום. פשוט אינסטקטיבית!

אבל שוב, עזבו אתכם משטויות- אתם רוצים תוכן! תוכן זוהי מילת המפתח! דברים חשובים שצריך לדעת על ההוביט:
הוביטים = יצורים קטנים (יותר מגמדים), אוהבי אוכל בכל צורותיו, שעירים ברגליהם, ובעיקר- לא הרפתקנים. וזו, ידידי, סטיגמה, שאותה מוחץ וכותש ההוביט בילבו בגינס, שיוצא להרפתקה ארוכה ואימתנית שתדרוש ממנו 100% אומץ לב וגבורה.

אני לא אשקר- הספר ארוך ולעיתים אף מייגע (חילקו את הספר לשלושה סרטים, אל תגידו לי שלא ציפיתם לזה!) – אבל הוא שווה כל רגע.
ההוביט = חובה!

הערה נוספת ואחרונה: מומלץ להקדיש זמן לכל פרק ופרק, ולא לעצור באמצע. בנוסף, עדיף לקרוא במקום חווייתי, כמו גינה ריחנית שטופה באור שמש, לדוגמא.

מתוך תקציר הספר:

"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון האדום "גל - רם" בשעה אחת - עשרה בדיוק. באמונה שכב' יהיה מן המדיקים, באנו על החתום - תורין ושות'". פתק זה, שמצא ההוביט בילבו מתחת לשעון שבחדר - האורחים, סמל את ראשיתה של ההרפתקה שנקלע אליה כמעט בעל כרחו: הרפתקה עתירת - דמיון ורבת - תלאות, המביאה את הקורא אל ממלכות של קוסמים וננסים, שדונים ודרקונים.