יום ראשון, 12 בינואר 2014

המלצת קריאה - להתראות בינתיים

כשסבתה של מרדית מתה, מרדית שוקעת בדיכאון מרוב געגועים. כל דבר שהיא עושה מזכיר לה את סבתה, שהיה לה קשר מיוחד ומעורר התפעלות איתה. כל זה נשמע נורמלי לחלוטין - הכאב על אובדן האדם האהוב, הזיכרון שממאן להרפות - אך סם, מהנדס תוכנה שפוטר מהחברה שבה עבד לאחר שהפך אותה למוצלחת מידי בעזרת תוכנה שפיתח למציאת זוגיות באינטרנט (היי, התוכנה עבדה! ככה הוא פגש את מרדית), כואב את דכאונה של אהובתו, מרדית. הוא יודע כמה שמרדית מתגעגעת אל הסבתא, ובנסותו לגאול אותה מכאבה הוא מפתח תוכנה חדשה אשר משתמשת בתקשורת וירטואלית של המנוחה - שיחות וידאו, אי-מיילים, אסמסים - ומחקה את אופן הכתיבה של האדם המת. בצורה זאת מרדית, וכל אדם אחר שאיבד אהוב למוות, יכולים לתקשר עם מתיהם כאילו הם רק "יצאו לחופשה". מצד אחד, הרעיון נשמע מקסים. מרדית, סם ובן דודה של מרדית פותחים סלון עם מחשבים שבו אנשים שנמצאים במצבה של מרדית יכולים לתקשר באופן קבוע עם האנשים היקרים להם מכל. אנשים כבר לא שקועים כל כך באבל על המוות הבלתי נמנע- האדם לא עזב אותם לחלוטין! מצד שני, העיתונות והתקשורת פועלים נגד החברה שלהם- "רי-פוז". הם טוענים שסם, מרדית והבן דוד מנצלים את אבלם של אחרים. אני מאוד אהבתי את הספר. הוא מממשששש המון מאוד שונה מכל מה שקראתי עד עכשיו. הוא קריפי בצורה מקסימה (מי יחשוב על "החיית המתים" באמצעות טכנולוגיה?! ). לי אישית הוא גרם לחשוב על המשמעות של המוות- ללמוד לקבל את זה שהדבר קורה על אף האבל הקשה (מדברת מניסיון אישי), אבל חייבים להמשיך הלאה. הסוף מאוד מפתיע. מאוד. אני חשדתי שמה שיקרה יקרה, אבל כשזה קרה עדיין הייתי בשוק. הדמויות מקסימות ומתחבבות בקלות והכל פשוט נהדר בספר הזה!(:



אין תגובות:

פרסום תגובה