מתוך תקציר "מחוננת":
בעולמה של קַטְסָה, בארץ שבע הממלכות, חיים מחוננים - בני אנוש בעלי יכולת מופלאה שמעוררים בעיקר פחד ומנוצלים על ידי המלכים. קטסה היא מחוננת שנושאת נטל כבד במיוחד, כישרון שאפילו היא עצמה מתעבת: כישרון להרוג. היא משרתת את דודה, המלך רנדה, ונשלחת ללכוד ולהכות את כל מי שהמלך מבקש להעניש. כשקטסה פוגשת לראשונה את הנסיך פּו, מחונן נוסף שבורך במיומנויות הלחימה, היא לא יודעת שחייה עומדים להשתנות. קטסה מופתעת לגלות כוח חדש שלא הכירה, כוח האהבה. והיא נחרדת לגלות את הסוד הנורא שחבוי הרחק משם... סוד שעלול להחריב את כל שבע הממלכות בכוחן של מילים בלבד.
אני מודה, פעם ראשונה שקראתי את מחוננת, לא התלהבתי ממנו, והפסקתי אחרי פרק-שניים. אבל בנינו – למי זה לא קרה עם ספר כלשהו?
בעולמה של קַטְסָה, בארץ שבע הממלכות, חיים מחוננים - בני אנוש בעלי יכולת מופלאה שמעוררים בעיקר פחד ומנוצלים על ידי המלכים. קטסה היא מחוננת שנושאת נטל כבד במיוחד, כישרון שאפילו היא עצמה מתעבת: כישרון להרוג. היא משרתת את דודה, המלך רנדה, ונשלחת ללכוד ולהכות את כל מי שהמלך מבקש להעניש. כשקטסה פוגשת לראשונה את הנסיך פּו, מחונן נוסף שבורך במיומנויות הלחימה, היא לא יודעת שחייה עומדים להשתנות. קטסה מופתעת לגלות כוח חדש שלא הכירה, כוח האהבה. והיא נחרדת לגלות את הסוד הנורא שחבוי הרחק משם... סוד שעלול להחריב את כל שבע הממלכות בכוחן של מילים בלבד.
אני מודה, פעם ראשונה שקראתי את מחוננת, לא התלהבתי ממנו, והפסקתי אחרי פרק-שניים. אבל בנינו – למי זה לא קרה עם ספר כלשהו?
פעם שנייה שהתחלתי
אותו, לא הייתה לי ברירה. היה לי את הספר בבית, ומה עוד הייתי יכולתי לעשות אם לא
לקרוא אותו? ולא הצטערתי על שום מילה.
הספר סחף אותי כמו
גל, לא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים.
הדמויות מרתקות, העלילה ייחודית והמתח לא מפסיק.
הדמויות מרתקות, העלילה ייחודית והמתח לא מפסיק.
בספר, קטסה (הדמות
הראשית) עוברת מסע של התבגרות, ומסביב לעלילה היא לומדת לשלוט בעצמה, בכישרון שלה,
בזכויותיה ובחובותיה.
שמעתי כמה וכמה דעות
על כך שהספר מזכיר מאוד את "משחקי הרעב" של סוזן קולינס – שם הדמות
הראשית, הסביבה, והרעיון הכללי. אבל האמת היא שאני בכלל לא מסכימה.
ישנם הרבה ספרים שאפשר להגיד עליהם שהם דומים לספרים אחרים, אבל אני מצאתי במחוננת את העולם העלילתי המיוחד שלו, ששמחתי להיכנס אליו בכל פעם שפתחתי את הספר, גם בפעם השנייה.
ישנם הרבה ספרים שאפשר להגיד עליהם שהם דומים לספרים אחרים, אבל אני מצאתי במחוננת את העולם העלילתי המיוחד שלו, ששמחתי להיכנס אליו בכל פעם שפתחתי את הספר, גם בפעם השנייה.
בספר השני בטרילוגיה,
"אש" וגם בשלישי, "ביטרבלו", הסיפור הוא שונה לגמרי. הזמן
שונה, הדמויות שונות, המקום שונה, האירועים שונים, אח העלילה סוחפת ומרתקת באותה
מידה.
למרות שלכל ספר
בטרילוגיה יש עלילה משל עצמו, ותוכלו להנות מכל אחד
מהספרים גם בלי לקרוא את האחרים, אני ממליצה לקרוא את כולם אחד אחרי השני. אני
מבטיחה שלא תצטערו לרגע.
בקיצור, כל חובבי
הפנטזיה והדיסטופיה שבינינו, וגם אלו שסתם מחפשים עולם חדש לקרוא עליו, אני ממליצה
בחום על טרילוגיית "שבע הממלכות" – מחוננת, אש וביטרבלו.