יום שלישי, 8 באוקטובר 2013

בני נוער וספרים – מערכת יחסית מורכבת

אתם מוזמנים לקרוא את כתבתה המעניינת של ענבל אילסר, שזכתה במקום הראשון בתחרות הכתבות שלנו!


אני חושבת שאנחנו, בני הנוער, בעצם תקועים בפינה. מצד אחד – אומרים לנו "תקראו ספרים", או "אתם לא קוראים מספיק", ומצד שני לא משווקים את ספרי הנוער.
 תסתכלו ברשימת רבי המכר שבעיתון – יש שם ספרי "ילדים ונוער". כשמצמידים אותנו לילדים קטנים ולספרי ה"כלבלב קטן שהלך לאיבוד ביער הממתקים" שלהם, למה הם מצפים?
אין כמעט בשום מקום ביקורות ספרים (אפילו במוספי ספרות וגלריה) שמותאמים לספרי נוער שהם לא רבי מכר עצומים. איך אפשר לצפות ממני לדעת איזה ספר כדאי לי לקרוא כשיש לי רק ספרי מבוגרים או ספרים שמתאימים לגנון?
כמו בכל דבר, החברות הגדולות עדיין לא הבינו את מה שאני הבנתי מזמן – נוער זה לא ילדים קצת יותר גדולים ולא מבוגרים קטנים. נוער זוהי שכבת גיל נפרדת לכל דבר, ויש להתייחס אליה ככה, עם כל הדרישות שכרוכות בכך.
ספרי נוער צריכים להיות קטגוריה נפרדת, ולא חלק מאגף הילדים. צרך לתת גם להם את הזרקור שלהם ואת רגעי התהילה שלהם, ולא לתת להם להיבלע בתוך ספרי הילדים.
דבר נוסף שחייב לקרות, הוא שאנשים יפסיקו להתייחס לבני הנוער כמו אל ילדים בגנון. אז כן, אנחנו עדיין לא מבוגרים, אבל אנחנו כבר עברנו את כיתה ב', ואין סיבה שתמשיכו ללעוס בשבילנו מידע. תנו לנוער את ההזדמנות שלו, אולי אפילו טיפה חופש מחשבתי, ותראו שנוכל להתפתח. אין סיבה שכל הספרים שמוצעים בשביל נוער יהיו מוסתרים בין שלל ספרי הילדים, ואין סיבה שספרי נוער יהיו רק ספרים מתורגמים או ספרי ילדים בעלי כמויות בלתי נסבלות של עלילה מטופשת, קיטשית ושחוזרת על עצמה, עם קצת אופי מיני.
למרבה הבושה, זהו תיאור של רוב הספרים שמשווקים כספרי "נוער" – ספרי ילדים לעוסים עם תיאורים מיניים. כבר אין השקעה בתוכן הספר יותר מידי, לרוב העלילה קיטשית וצפויה ובעיקר – רומנטית.
אני שואלת את עצמי, אם במצב כזה של הענף, שבו הספרים יקרים, הזדמנויות לסופרים צעירים וישראלים לרוב לא ניתנות והספרים מזלזלים באינטליגנציה – אתם באמת מצפים שהנוער יקרא?
אם כבר מדברים על סופרים ישראלים, אני רוצה להבהיר את זה – אין לסופרי נוער ישראליים חדשים כמעט שום סיכוי בענף. לא רק בגלל עליית המחירים, שגומרת לכך שחברות שמוציאות ספרים לאור לא רוצות לקחת יותר מידי סיכונים, אלא גם בגלל שאין כמעט עידוד לקריאה ולכתיבה מחוץ לבית הספר (ולרוב, גם בתוכו.)
אז כן, היו כמה קמפיינים צולעים בסגנון "תקרא תצליח" שלא הצליחו לסחוף אחריהם...ובכן, כמעט אף אחד.
 זה היה נראה, לפחות לי, שאלו היו קמפיינים בכדי לשפר את התדמית של ערוצי הילדים, ולא באמת ניסו לסחוף קוראים. זה היה קצת כאילו הם ניסו לרצות את ההורים, ולא לעודד מישהו לקרוא.
מבלי ילדים ונוער שאוהבים לכתוב ולקרוא – אין עתיד לענף. מנהלי החברות וערוצי הילדים – תפנימו. בלי ספרים-אין עתיד.    
בעידן בו "יומנו של חנון" נחשב כספר מופת, ובכל ספר שרוצה להצליח חייב להיות משולש רומנטי מטופש, אני לא מבינה איך בני נוער אינטליגנטים שורדים.
אל תבינו אותי לא נכון, אהבה צריכה להיות קיימת בספרים. הבעיה שלי היא שהרומנטיקה היא העיקר בכ לספר נוער, ובלי משולשי אהבה מטופשים ולא קשורים, הספר לא יכול להצליח. עוד דבר שבעייתי זאת העובדה שיש יותר התייחסות לרומנטיקה מאשר לרעיון של הספר או למסר שלו. כיום, רוב השיווק של ספרי הנוער המצליחים הם "האם הגיבורה תבחר במטומטם אחד או מטומטם שתיים?" וכמעט ואין התייחסות לעולם שבו חיות הדמויות. 

זאת לא רק הטלוויזיה, אל תטעו. זאת התרבות שהורסת לעצמה את העתיד, בכך שהיא מזלזלת בקבוצת קוראים משמעותית שלה עם ספרים שחוקים ולעוסים.

מה דעתכם? מסכימים? לא מסכימים? כתבו לנו בתגובות!

2 comments:

  1. שאפו ענק!!! כתיבה לעניין, צודקת, אמיתית, כנה, אהבתי מאד, רק הבוקר חשבתי על נושא פרסום ספרי ילדים וחשבתי על כך שאין קטגורייה לנוער.

    השבמחק
  2. לגמרי. מגיע לך מקום ראשון.

    השבמחק